אוקראינה
עד שנת תשנ"א (1991) היתה אוקראינה מדינה מתוך מדינות ברית המועצות.
אוכלוסית אוקראינה מונה כ-48 מליון נפש, 75% מן התושבים אוקראינים והשאר רוסים. אוקראינה היא מדינה עשירה במחצבים ובפחם, ברזל, מגנזיום, כספית, גז טבעי ומלח. גם אוצרות המים ומרחבי האדמה העומדים לרשותה הפכו אותה לארץ חקלאית ממדרגה ראשונה, לא בכדי כונתה בזמנו "אסם התבואה של ברית המועצות". אמנם קשה שלא להבחין, למרות השפע הגשמי, כי בפועל מדובר במדינה לא מפותחת. וידוע כיצד התנהלו הדברים תחת המשטר הקומוניסטי…
עד לפני 230 שנה שלטו בחבל ארץ זה הפולנים בשנת תרע"ז (1917) נכבשו בידי הרוסים. בשנת התש"ה (1945) אחרי מלחמת העולם הראשונה, צורפו לאוקראינה שטחים שהיו לפני כן בתחומי פולין וצ'כסלובקיה, ובשנת התשי"ד (1954) צורף חצי האי קרים, שעד אז היה שייך לרפובליקה הרוסית. כשכבשו הרוסים את המדינות השכנות להם, וביניהן אוקראינה, אמר הצדיק המפורסם ר' פנחס מקוריץ: "אפילו תנוקות בעריסתם ראו קרי", לרוב טומאתם וגנותם של הרוסים. (שיח שרפי קודש ה' תצ"ט)
בסביבות שנת הש"ס (1600) ישבו בגלילותיה המזרחיים של פולין (שהפכו אח"כ לחלק מאוקראינה) כ-45,000 יהודים, מתוך כ-100,000 יהודים שישבו אז בפולין כולה. בשנת התרנ"ז (1897) ישבו בגלילות אלו קרוב לשני מליון יהודים (!) שהיוו קרוב ל10% מן האוכלוסיה הכללית.
רובם המכריע של יהודי אוקראינה הושמד בשואה, ובשנים האחרונות התפקדו במדינה קרוב לחצי מליון יהודים. גם פתיחת שערי ברית המועצות לעליה בילבלה את האוכלוסיה היהודית והיום היא מתמעטת והולכת.
אוקראינה היתה מקור פריחת החסידות, וקברי גדולי החסידות קיימים בה עד היום.